נניח שאנחנו כותבים מסמך בעברית, הכולל פיסקה דו-כיוונית. בתנאי לחץ, אנחנו מצפים שחלקה הראשון של הפיסקה ימוקם בשורה הראשונה בפיסקה, ושהחלק הנותר יגלוש לשורות הבאות. לשם כך, תכנת העריכה צריכה לדעת מהו החלק הראשון של הפיסקה ומהו החלק הנותר.
כאשר אנחנו כותבים משמאל לימין, החלק הראשון זהו הטקסט שבצד שמאל. כאשר אנחנו כותבים מימין לשמאל, החלק הראשון זהו הטקסט שבצד ימין. מה החלק הראשון כאשר הטקסט הוא מעורב? למשל, כיצד יש לערוך את הפיסקה הבאה בתנאי לחץ?
אני כותב משפט מורכב, כולל עברית ואנגלית I write a paragraph with both English and Hebrew |
בדוגמא זו הכיווניות אינה משפיעה על הסמנטיקה. אבל במקרים אחרים, הסמנטיקה מושפעת מהאופן בו הם ערוכים בתנאי לחץ, כפי שנראה בטבלה הבאה:
I write a paragraph, beginning in English ואז ממשיך בעברית |
אני כותב מתחיל בעברית and then I continue in English |
המשפט בתנאי רווחה |
I write a paragraph, beginning
ואז אני ממשיך בשפה העברית |
אני כותב משפט מורכב, מתחיל בעברית and then I continue in English |
בתנאי לחץ, כאשר העריכה היא מימין לשמאל |
I write a paragraph, beginning in English ואז אני ממשיך בשפה העברית |
אני כותב
משפט מורכב,
and then I continue in English |
בתנאי לחץ, כאשר העריכה היא משמאל לימין |
מהטבלה ברור שהסמנטיקה תלויה בכיווניות. בתאי הטבלה הצבועים בירוק אופן העריכה תואם את משמעות הטקסט. לעומת זאת, בתאי הטבלה בצבועים בצהוב, אופן העריכה גורם לאבדן או לעיוות משמעות הטקסט.
כאשר מדברים על אינטואיטיביות, אנחנו מצפים לכך שהמחשב ינתח את הסמנטיקה ויארגן את הטקסט באופן שתואם את המשמעות. אינטואיטיביות ברמה כזו לא ניתן להשיג בטכנולוגיות הקיימות כיום, ולכן אנחנו נאלצים להסתפק באינטואיטיביות חלקית. המשתמש מחויב להגדיר מהי הכיווניות הראשית של הפיסקה, באופן שיתאם לתוכנה. התוכנה יכולה לטפל בסידור הטקסט על גבי המסך על פי הגדרה זו של הכיווניות. המשתמש צריך לזכור ששינוי הכיווניות משפיע על סדר המלים בתנאי לחץ.
הערה: בתוכנות הקיימות כיום, שינוי הכיווניות משפיע על סדר המלים גם בתנאי רווחה, וזוהי אחת הבעיות הקשות בשימושיות של התוכנות הקיימות.