שימור הסמנטיקה בתנאי לחץ

הבעיה הבסיסית של עריכת טקסטים דו-כיווניים היא כיצד לערוך מחדש את הטקסט על גבי המסך בכל מקרה של שינוי בתנאי הלחץ.

תנאי הלחץ אלו הם הפרמטרים הקובעים את כמות הטקסט שיכולה להכנס לשורה. תנאי הלחץ נקבעים על ידי: רוחב השורה וגודל הפונטים. במקרים בהם הטקסט של פיסקה אינו נכנס לשורה בודדת, יש לפצל אותו. אופן הפיצול הוא פשוט כשמדובר בטקסט חד כיווני, כמו זה שבטקסט בפיסקה זו. אבל, כשהטקסט הוא דו-כיווני, העסק מסתבך. להדגמת הקושי בשימור הסמנטיקה, נבחן את המשפט הדו כיווני הבא:

אני כותב משפט מורכב, מתחיל בעברית and then I continue in English

כעת, אני משנה את רוחב השורה, כך שרק חלק מהטקסט נכנס לשורה הראשונה, והיתרה עוברת לשורה הבאה. כאשר העריכה היא מימין לשמאל, המלים שעוברות לשורה השניה אלו המלים שבסוף הפיסקה. לדוגמא, הטקסט יכול להיות מוצג באופן הבא:

אני כותב משפט מורכב, מתחיל בעברית in English
 and then I continue

ברור שבשיטת העריכה החד-כיוונית הטקסט מאבד את משמעותו.

מסקנה: השיטה החד כיוונית אינה מתאימה לשימור הסמנטיקה בתנאי לחץ.

הפתרון המקובל: עריכת הטקסט תוך התחשבות בכיווניות של השפה. בחלקים הכתובים בעברית, כיוון העריכה צריך להיות מימין לשמאל, ובחלקים הכתובים באנגלית, כיוון העריכה צריך להיות משמאל לימין.

בדוגמא:

אני כותב משפט מורכב, מתחיל בעברית and then I continue in English

הדרך המקובלת למימוש עקרון שימור הסמנטיקה בתנאי לחץ היא על ידי איחסון הטקסט בסדר כרונולוגי, כלומר, בסדר המדמה את סדר כתיבת האותיות והתוים (כאשר מניחים שהכתיבה היא ללא שגיאות), ועריכת הטקסט מחדש, תוך התחשבות בתנאי הלחץ ובכיווניות של כל חלק של הטקסט.

המינוח המקובל לשיטה זו של מימוש עקרון הסמנטיקה בתנאי לחץ הוא - השיטה הלוגית.